עכשיו תרויחי פעמיים,

בפוסט הזה אני מגלה לך איך נולדה היצירה? ויהיה לך על מה לחכות לפוסט השני,
איך תוכלי מתוך יאוש ותחושת שיתוק ליצור דברים חדשים!

את מאמינה שזה אפשרי? אם כן קדימה הצטרפי למסע שלי💫…
היה זה בליל יום ראשון חורפי וקררררר,
שעת חצות לילה התיישבתי על שרפרף עייפה ומותשת כשאני מרגישה כשכל כולי עומדת על פתח תהום הפעורה מתחת לרגלי,
חזרתי באותו לילה מביתי הקטן שרק שבוע לפני עלה בלהבות ושרף כל חלקה טובה,
לוקח איתו עשרות יצירות פאר שיצאו מתחת ידי,
המון כלי אומנות עם שלל צבעים עשיר,
והופך אותם לעפר ואפר🔥🔥🔥

הסתובבתי בין ההריסות, הרבה מה לקחת משם לא מצאתי,
אך לפתע הרגשתי שמצאתי אוצר! החזקתי בידי קופסה קטנה עם 13 צבעי מים שנותר לפליטה.

בחזרתי הביתה התיישבתי עם הצבעים,
והתחלתי לחשוף על הבלוק החדש שקניתי את הרגשות הגואים בקירבי,💙💚
בעודי מחזיקה את המברשת בידי הייתי קצת מיואשת עם תחושת שיתוק,
רוצה להתחיל ליצור, לפרוק, ולא מצליחה,🤷‍♀️
היה לי געגוע לפינה השקטה שלי, לכלי המוזיקה שלי, לריחות של בשמים, למזכרות תמונות, לתיקים הצבעוניים,
ומי מדבר בכלל על עשרות נעלי שבת וחול – כי זה אחד התחביבים שלי אוסף של נעליים💫
טוב אני לא ידעתי מה לצייר אז התחלתי בציור אינטואטיבי,🤷‍♀️ ליצור בלי לדעת מה אני רוצה, אין כיוון! הכל פתוח?! בעצם הכל חסום,! משהו לא נותן לי לזרום,
ואז בחרתי לאט לאט להתחיל בצבע השחור,
נכון שאפשר להרגיש על השחור שהוא התחלה של פירוק?
גם את מרגישה קצת את הקוצניות? ממש ניראה אגרסיבי!
ולאט לאט עברתי לשלב של הכתום עם נגיעה של מאט צבע השחור,
וככה אני המשכתי לכתום והאדום הסוער בקירבי..
עכשיו כשהייתי יותר רגועה עדיין כאב לי מאד הרגש שצף לי…
איך כל הנסיון הזה קרה דוקא לי?
ואת יודעת מה?
הנחתי את הציור על המדף, ויצאתי מביתי להשתחר קצת ולקניות,💃

עד כאן היית איתי?
אם כן שווה לך לחכות לפוסט הבא😁

ממני עלייך מטי דושינסקי אומנות משכרת