כל ההתרגשות שלי היה כרגיל כמו תמיד
תמיד אני זוכה לתרום לחיי תורה,
תמיד אני משתדל לא לאכזב את אמא שלי בשמים, שנשמתה נפרדה מגופה ועזבה את העולם, בדיוק בדקות הכי מרגשות, כשנשמתי התחברה לגופי והגיעה לעולם.
"כשאני נולדתי"!
כן בלידה שלי אני התייתמתי מאימי! באותן רגעים של מזל טוב לילד חדש שהגיח לעולם, אבי הצדיק התאלמן 😪ותמיד השתדלתי לזכות את נשמתה של האימי שלא הכרתי, ולנסות להתרגש בנוכחותה, אם כי הרוחנית שלא נראה לעין….
אך הפעם כל ההתרגשות הייתה שונה לגמרי!
אני רגיל לקבל מתנות אחרי ההתרמות שלי, אבל הפעם זכיתי לקבל את אותו כתר ואותן מילים החרוטות על המעיל של הספר תורה החדש שזכיתי שוב לתרום לעילוי נשמת אימי מורתי שלא הכרתי מעולם, לראשונה הרגשתי עד כמה התרומות שלי חשובות בשני העולמות, וזכיתי לחוות א הטעם שחשים כשהנתינה משתקפת מולך כמו במראה, לראשונה הרגשתי שאמא מחזירה לי יד!!!האם תשתפי גם אותי בהצלחות שבטוח יהיה לך?
ממני אלייך מטי דושינסקי
אני ממש מבינה אותך גם אני ככה,
תמיד היה לי תחושה של פחד לדבר על זה,
ניסיתי לאטום אוזניים.. לקפל ידיים, כן גם לעצום עיניים -לא סרטים לא ספרים וגם לא קומיקס..
זה היה לי מפחיד לנסות לשאול לשחזר ולחפור…